אפקטיביות של טיפול תזונתי רפואי
(MNT):
• מטופלים שהינם במצב של סוכרת או קדם סוכרת – עליהם לקבל
טיפול תזונתי רפואי פרטני, טיפול זה ניתן אופטימלית ע"י
דיאטנית.
• על הטיפול התזונתי להיות רגיש לצרכיו האישיים של המטופל,
רצונו ומוכנותו להשתנות. מאזן
אנרגיה, עודף משקל והשמנה:
• מומלצת ירידה במשקל לכל מי שבסיכון לסוכרת סוג 2 - משפרת
עמידות לאינסולין.
• דיאטה דלת פחמימות או דלת שומן, מומלצת לירידה קצרת
טווח במשקל (עד לשנה אחת). במטופלים עם דיאטה דלת פחמימות-
יש לעקוב אחר פרופיל שומנים ותפקוד כלייתי.
• החשובים ביותר בתכנית דיאטה – פ"ג ושינוי התנהגותי.
• טיפול תרופתי להרזיה, בשילוב עם שינוי באורח חיים יכול
להביא לירידה של 5-10% ירידה ממשקל גוף.
• ניתוח בריאטרי יכול להיות אופציה למטופלים מסוימים עם
סוכרת סוג 2 ו BMI מעל 35, יכול לשפר ערכי סוכרת ( *עדיין
במחקר*).
מניעת סוכרת: מניעה ראשונית
• למטופלים בסיכון גבוה לסוכרת סוג 2, מומלצת תכנית מובנית
לירידה במשקל שכוללת ירידה מתונה במשקל (7%) ופעילות גופנית
סדירה (150 דקות בשבוע). בדיאטה – הורדת קק"ל והפחתת
צריכת שומן – יכול להביא להפחתת הסיכון לסוכרת סוג 2.
• למטופלים בסיכון גבוה לסוכרת סוג 2, יש לעודד צריכת
סיבים תזונתיים (לפי המלצת USDA – 14 גרם לכל 1000 קק"ל),
כאשר דגנים מלאים יהוו 50% מתכולת הסיבים הנצרכת.
• אין מידע עקרוני הקובע שדיאטה בעלת ערך גליקמי נמוך
(או עומס גליקמי נמוך) מפחיתה את הסיכון לסוכרת. יחד עם
זאת, יש לעודד צריכת מזונות בעלי ערך גליקמי נמוך שמכילים
סיבים תזונתיים ונוטריינטים חשובים אחרים.
• מחקרים מראים שצריכה מתונה של אלכוהול ייתכן ומפחיתה
את הסיכון לסוכרת, אבל המידע אינו כולל המלצה לצריכת אלכוהול
למטופלים בעלי סיכון לסוכרת.
• אין המלצה תזונתית למניעת סוכרת סוג 1.
• למרות שאין מספיק מידע לגבי המלצה ספציפית למניעת סוכרת
סוג 2 בנוער, ההיגיון הוא ליישם את אותן ההמלצות הניתנות
למבוגרים, כל עוד ישנה הגעה לצרכים תזונתיים המאפשרים
גדילה והתפתחות תקינים.
טיפול בסוכרת - (מניעה שניונית)
פחמימות בטיפול בסוכרת
• ההמלצה שמקורן יהיה בפירות, ירקות,דגנים מלאים, פחמימות
ומותרי חלב דלי שומן בקרה על צריכת פחמימות, ע"י
ספירת פחמימות, קבוצות תחליף או הערכה על סמך ניסיון ?
נשארה אסטרטגיית המפתח בשמירה על מאזן גליקמי.
• ייתכן והשימוש באינדקס גליקמי/ עומס גליקמי יהיה בעל
השפעה טובה מעט יותר מאשר חישוב סה"כ צריכת פחמימות.
• מזונות המכילים סוכר יכולים להחליף פחמימות אחרות בתכנון
הארוחה, או אם מתווספים לארוחה – עליהם להיות מכוסים ע"י
מתן אינסולין או תרופות מפחיתות גלוקוז. יש צורך למנוע
עודף צריכת אנרגיה.
• צריכת סיבים מומלצת – זהה להמלצה של כלל האוכלוסייה
(אין המלצה לתוספת סיבים).
• סוכרים אלכוהוליים וממתיקים מלאכותיים- בטוחים לשימוש
במסגרת מגבלות ה FDA.
שומנים וכולסטרול בטיפול בסוכרת
• שומן רווי – עד 7% מסך הקלוריות.
• צריכת שומן טרנס – יש לצמצם למינימום.
• במטופלים עם סוכרת – יש לצמצם צריכת כולסטרול ל 200
מ"ג ביום.
• 2 מנות דג בשבוע ( לא מטוגנים).
חלבונים בטיפול בסוכרת
• במטופלים עם סוכרת ותפקוד כלייתי תקין – צריכת החלבון
15-20% מסך הקלוריות.
• במטופלים עם סוכרת סוג 2, חלבון יכול להגביר תגובה לאינסולין
ללא העלאה של רמות הגלוקוז בדם. לכן אין צורך להשתמש בחלבון
למניעה של "היפוגליקמיה של הלילה".
• דיאטה יתרת חלבון אינה מומלצת כשיטה לירידה במשקל. השפעותיה
ארוכות הטווח של צריכת חלבון מעל 20% מסך הקק"ל על
תפקוד הסוכרת וסיבוכיה אינן ידועות.
אלכוהול בטיפול בסוכרת
• אם מטופל עם סוכרת בוחר לצריך אלכוהול, צריכה יומית
לא תעלה על רמה מתונה ( 1 מנת משקה או פחות לאישה; 2 מנות
משקה או פחות לגבר).
• על מנת להפחית סיכון להיפוגליקמיה של הלילה, מטופלים
המשתמשים באינסולין או ב- Insulin secretagogues, (פרנדין,
נובונורם) עליהם לצרוך אלכוהול עם האוכל.
• מטופלים עם סוכרת, צריכת אלכוהול מתונה (כאשר אלכוהול
נצרך לבדו) אין השפעה חריפה על ריכוזי סוכר ואינסולין
בדם. יחד עם זאת, הפחמימות שנצרכות עם האלכוהול (כחלק
ממשקה מעורב) עלולות להעלות רמות גלוקוז בדם.
מיקרו נוטריאנטים בטיפול בסוכרת
• אין הוכחה לשימוש בתוסף ויטמינים לאוכלוסיה עם סוכרת
(שאינה סובלת מחוסרים) בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.
• מתן קבוע של אנטי אוקסידנטים כגון ויטמין E, C וביטא
קרוטן אינו מומלץ – חסר מידע לגבי בטיחות לטווח הארוך.
• התועלת בנטילת תוסף כרום בשמנים או סוכרתיים – אינו
חד משמעי ואינו מומלץ.
התערבות תזונתית בסוכרת סוג
1
• יש לשלב טיפול באינסולין ופעילות גופנית יחד עם הדיאטה.
• מנת אינסולין הניתנת במשאבה או הזרקה לטווח ארוך, יש
לכוונן אותה על פי כמות הפחמימות הנצרכת בארוחה.
• מטופלים שנוטלים רמה קבועה של אינסולין (Fixed), יש
לצרוך כמות קבועה של פחמימות בשעות קבועות.
• לפעילות גופנית מתוכננת, יש לכוונן רמת אינסולין, לפ"ג
לא מתוכננת- יש להוסיף פחמימות בארוחה.
התערבות תזונתית בסוכרת סוג
2
• יש לעודד מטופלים עם סוכרת סוג 2 לסגל לעצמם שינויים
באורח חיים: הורדת צריכת אנרגיה, שומנים רוויים ושומני
טראנס, הורדת צריכת כולסטרול ונתרן, ועלייה בפעילות גופנית
על מנת לשפר רמות סוכר, דיסליפידמיה ולחץ דם.
• ניתן לבצע בקרה על רמות גלוקוז בדם על מנת לעקוב האם
שינויים בארוחות מספיקים על מנת לשמור על רמת סוכר נמוכה,
או האם יש צורך בשילוב טיפול תרופתי.
התערבות תזונתית בנשים בהריון
ומניקות
• צריכת אנרגיה מספקת לצורך עלייה במשקל במהלך ההיריון.
ירידה במשקל אינה מומלצת.
• יחד עם זאת, לאישה שמנה או עם עודף משקל ו GDM יש צורך
בהגבלה מתונה של קק"ל ופחמימות.
• יש צורך להימנע מצום או קטואצידוזיס.
• טיפול רפואי תזונתי ל GDM מתמקד בבחירת מזונות לצורך
עלייה מתאימה במשקל, רמת סוכר נורמלית בדם, והיעדר קטונים.
• כיוון ש GDM היא גורם מנבא וסיכון לסוכרת סוג 2 בעתיד,
לאחר הלידה יש צורך בשינוי אורח החיים שמכוון להורדה במשקל
ועליה בפעילות גופנית.
התערבות תזונתית - סוכרת בקשישים
• הגבלה קלורית מתונה, עליה בפעילות גופנית. פחות קק"ל
מאשר אדם צעיר במשקל דומה.
• רצוי לתת מולטי ויטמין, בייחוד לאלו עם הגבלה קלורית.
טיפול ובקרה על סיבוכי הסוכרת (מניעה שלישונית)
סיבוכים מיקרווסקולריים
• ישנה המלצה להפחתה של צריכת חלבון ל 0.8-1 גרם לק"ג
גוף למטופלים עם סוכרת בשלבים ראשונים של CKD, ול 0.8
גרם לק"ג גוף בשלבים מאוחרים יותר של CKD ייתכן ויכולה
לשפר מדדי תפקוד כלייתי (GFR ) ועוד.
• טיפול תזונתי שלוקח בחשבון גורמי סיכון לבביים, יסייע
להפחתת סיכון לרטינופתיה ונפרופתיה.
טיפול של סיכון ל CVD
• המוגלובין A1c, קרוב לנורמה כמה שניתן, ללא היפוגליקמיה
משמעותית.
• למטופלים עם סוכרת וסיכון ל CVD – דיאטה עשירה בפירות
וירקות, דגנים מלאים ואגוזים – ייתכן ותוריד סיכוי.
• למטופלים עם סוכרת וסימפטומים לכשל לבבי, יש להקטין
צריכת נתרן ל 200 מ"ג ומטה. ייתכן ותסייע להפחתת
הסימפטומים.
• למטופלים עם יתר לחץ גם – דיאטה דלת נתרן (2300 מ"ג
ומטה ליום), עשירה בפירות, ירקות ומוצרי חלב דלי שומן-
תסייע להורדת לחץ דם.
• ברוב המטופלים - ירידה במשקל תסייע להורדת לחץ דם.
היפוגליקמיה
• צריכת 15-20 גרם גלוקוז זהו הטיפול המועדף בהיפוגליקמיה,
למרות שניתן להשתמש בכל סוג של פחמימה המכילה גלוקוז.
• על התגובה לטיפול בהיפוגליקמיה להופיע תוך 10-20 דקות.
יחד עם זאת, יש לבדוק רמת גלוקוז אחרי 60 דקות, ייתכן
שישנו צורך בטיפול נוסף.
מחלה חריפה
• במהלך מחלה חריפה, יש להמשיך במתן אינסולין ותרופתו
להורדת גלוקוז Per Oz.
• במהלך מחלה חריפה, ישנה חשיבות לאכילת פחמימות, שתייה
מספקת וניטור גלוקוז.
מוסדות לטיפול לטווח קצר
• ייסוד צוות רב מקצועי ותכנון תכנית הדרכה תזונתית לשחרור
מהמוסד המתמקדת בסוכרת משפרת את הטיפול במאושפזים עם סוכרת
במהלך ואחרי האשפוז.
• על בתי חולים לשקול תכנית מתן ארוחת לסוכרתיים, עם דגש
על חלוקת פחמימות לפי ארוחת מסוימות.
מוסדות לטיפול לטווח ארוך
• כפייה של הגבלות תזונתיות על מטופלים קשישים עם סוכרת
במוסדות לאשפוז לטווח ארוך אינה מומלצת. מטופלים עם סוכרת
– עליהם לקבל תפריט רגיל, עם דגש על כמות ותזמון הפחמימות.
• נדרש צוות רב מקצועי משולב לטיפול במטופלים עם סוכרת.
• אין ראייה התומכת במתן דיאטה "דלת סוכר" או
"ללא תוספת סוכר".
• בקשישים מאושפזים ישנה שכיחות גבוהה לתת תזונה, לכן
יש לנקוט משנה זהירות במתן דיאטה להרזיה.
|